ארץ השמש העולה תמיד מצטיירת כל כך פסטורלית, עם אסתטיקה מופלאה, מסורת עתיקת ימים, תרבות עשירה ונימוסים שלא ניתן לדמיין בארצנו הקטנטונת. יחד עם הכפרים, הגנים ועצי הדובדבן המקסימים, ליפן יש לא מעט ערים תוססות מלאות רעש, אורות מסנוורים, התקהלויות ועומס של אנשים. ההתקהלויות ותחושת הצפיפות הגדולה הרעש וההמולה האופי המאוד תחרותי ותובעני, הולידו תופעה חדשה, מדאיגה ביותר, בייחוד בקרב גברים צעירים. למעשה זו מחלה נפשית שיש לה שם ואף מוכרת מאד בקרב היפנים – המחלה קרויה "היקיקומורי" Hikikomori שמשמעו מתחבא, מסתגר. זוהי מגפה למעשה, שמכרסמת אט אט באוכלוסייה.
אותם אנשים הסובלים ממחלה נפשית זו מסתגרים בבתיהם ולא יוצאים משם, גם במשך שנים רבות. זה החל בקרב גברים צעירים, אך עם השנים התפשטה לאוכלוסייה הבוגרת ושיעור הנשים גם עולה וצומח. אנשים שניהלו אורח חיים רגיל לגמרי הופכים לחסרי חיות, לא יוצאים מהבית ולא מתראים עם אף אדם. חיי חברה ששואפים לאפס. מבלים את מרבית הזמן בשינה ושוטטות ברשתות.
בהתחלה התופעה נחשבה לחריגה בקרב האוכלוסייה אך עם השנים היא הפכה למגפה לכל דבר – למעלה ממיליון יפנים סובלים ממנה, והיד עוד נטויה. מה הוביל אותם לזה? טראומה כלשהי? לחצים להישגים? לב שבור? דיכאון? לחץ בעבודה? דיכוי חברתי?
מה שמקשה על כל הסיפור היא העובדה הכואבת שהמשפחות של אותם אנשים חולים מתביישים לחשוף שיש אצלם מישהו שמתבודד ולא מבקשים סיוע. מגיפה זו החלה להתפשט גם מחוץ לגבולות יפן והיא כבר מוכרת בלא מעט מדינות בעולם. ליפנים קשה מאד להודות בבעיה הזו אך החלו להתעורר ולהודות שיש בעיה קשה מאוד המחייבת פעולות אקטיביות כדי לעזור להמונים לחזור למעגל החיים.
כל העולם חייב להתעורר על עצמו, לספק לאנושות כולה כלים חדשים להתמודדות חברתית חדשה, אחרת, המקבלת כל אחד ואחד באשר הוא. מתחילים כאן https://www.instagram.com/dr.michaellaitman/