נטישת עמק הסיליקון בצל הקורונה

עוד לפני הקורונה החלה נטישה של עמק הסיליקון. העמק, שנחשב למקום מגורים מפנק וכמדגרה לצמיחת חברות סטארט-אפ, החל לאבד מהאטרקטיביות שלו בגלל עליית מחירים דרסטית. עם התפרצות הקורונה החברות הפזורות בקמפוסים מרהיבים שבעמק החלו להתרוקן. זאת עקב הוראות החברות לעובדים להישאר בבית. החברות החלו לשכלל את דרכי העבודה מרחוק וההיכלים בהם נראו צעירים מתגודדים ומחליפים רעיונות אלה עם אלה נעלמו מנוף אולמות ה"אופן ספייס".

עמק הסיליקון

המצב המתמשך הזה של מנהלי חברות המוצאים את עצמם בבניינים ריקים דחף אותם לחשיבה חוזרת על התנהלות העבר. על ההשקעות המוגזמות במבנים מפוארים, על העלויות הגבוהות, על המיסים הגבוהים שעליהם לשלם בעמק, על הפקקים בהם היו תקועים העובדים, על הפשיעה שהולכת וגואה. רבים ממנהלי החברות שבעמק הם רפובליקנים בהשקפותיהם, הם הגיעו למסקנה שהעמק סובל מליברליות בתחום הכלכלי וממדיניות שהיא לא לטובת בעלי הממון.

בעקבות התקופה הזו של הקורונה החלו מנכ"לים לנטוש את עמק הסיליקון, חלקם עם החברות שלהם. בין העוזבים את עמק הסיליקון: דרו יוסטון מנכ"ל דרופבוקס, אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר, ג'ו לונסרייל ממייסדי פלנטיר. כך גם מנכ"ל חברת השירותים ברקס, מנכ"ל חברת התוכנה ספלנק, מנכ"ל חברת האבטחה טאניום.

גם עובדי הייטק רבים החלו מנצלים את האפשרות לעבוד מהבית והחלו נוטשים את העמק לטובת בתים גדולים וזולים יותר באזורים אחרים. על פי סקר שנערך ביולי בקרב 3,300 עובדי הייטק, 15% כבר עזבו את עמק הסיליקון מאז פרוץ הקורונה ו60% שוקלים מעבר אם המעסיק יאפשר להם.

ערים רבות ניסו בעבר לשחזר את הצלחת עמק הסיליקון ללא הצלחה. כעת עם העבודה מהבית ההולכת ומתרחבת מאז פרוץ מגפת הקורונה ועם הנטישה של עמק הסיליקון, היתרון של העמק הולך ומתפוגג. לא עוד מפגשים אקראיים בדרך לשירותים שיוצרים מפגשי חשיבה, לא עוד מפגשים ליד פינת הקפה שמניבים המצאה גאונית. עכשיו המפגשים הם בענן הווירטואלי של העובדים מבתיהם.

כבר עתה הודיעו חלק מהחברות לעובדיהם שגם לאחר עידן הקורונה הם ימשיכו לעבוד מבתיהם ולא יאלצו לחזור לעמק הסיליקון. מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי הודיע זאת כבר לעובדיו. מארק צוקרברג צופה שלפחות מחצית מעובדי פייסבוק ימשיכו לעבוד מבתיהם. גם מיקרוסופט הודיעה לעובדיה שהם יוכלו לעבוד מהבית לפחות 50% ממשרותיהם.

לא פשוט לחיות בזמנים הסטורים

לא פשוט לחיות בזמנים היסטוריים. שינוי זה דבר לא קל, ולרוב כואב, לכל הפחות – לא נעים. כמובן ששינוי לא משמעותי, לא נחשב היסטורי. מזל טוב לכולנו – אנחנו חיים בזמנים מעניינים. לא קל, וכל יום הוא כמו מסע ללא נודע. כמו ילדים אנחנו רק מרגישים שינויים, אבל לא רואים את התמונה הגדולה, למה אנחנו מתפתחים. דברים אלו נכתבים כדי להזכיר לקוראים היקרים שלכל תהליך יש מטרה ויעד.

אנחנו חיים בתוך מערכת אינטגרלית גדולה, שבה כל חלק וכל פרט קשור, ותלוי לחלוטין אחד בשני, והיא נמצאת בהתפתחות מתמדת, ליתר קשר וחיבור בין כל חלקיה. כל רמות הקיום בטבע – דומם, צומח, חי – משרתות אחת את השנייה, ואת המערכת ונמצאות באיזון מושלם. כל הרמות, חוץ מהרמה האנושית כמובן. בני האדם, חיים בפועל לטובת עצמם ובניצול סביבתם. זה נכון לסביבה, ובעיקר זה נכון ליחסים בין האנשים בעצמם. 

הכלכלות מתמוטטות

הווה אומר, שהאנושות מתפתחת לכיוון הפוך מכל שאר הטבע, ולכן הפידבקים מהטבע הם שליליים. האגו האנושי יצא מכלל שליטה, ומאיים כבר על עצם קיום כדור הארץ, ולכן כל התופעות שאנחנו רואים בשנים האחרונות – ממשבר האקלים ועד הקורונה – הם אמצעים שהטבע מפעיל נגדנו, כדי לגרום לאנושות לעצור ולהתאזן. 

ההרגשה, שכל מערכות החיים שלנו מתמוטטות כעת, היא נכונה. מהמבנה הכי בסיסי של משפחה ועד אומות, כלכלות ומדינות, כי הכול בנוי על יסודות לא בריאים, ולא נכונים של יחסים וקשרים. ברגע שנבין, שההתנהלות בחיינו ובעולם, צריכה להיות לא לפי רצונות וחשקים אנושיים, אלא לפי חוק הטבע הכללי – חוק הערבות – החיים שלנו ישתנו בהתאם. הטבע יפסיק לשלוח לנו מכות, אסונות טבע, מחלות ואי יציבות, אלא ככוח חיובי במציאות נזכה לחיים מאושרים ונהנה מכל השפע שקיים סביבנו.

זה לא יקרה בבת אחת, אבל בסוף התהליך נחיה מתוך שמחה, באהבת הזולת, בנתינה לחברה ובביטחון קיומי מוחלט. למשל עבודה ופרנסה לא יהיו עול, אלא יהיו בהתאם לנטיות הפנימיות האותנטיות של אנשים ולטובת החברה. נעבוד מתוך רצון ושמחה. הערך של אדם לא יקבע לפי סמלי סטטוס או מעמד, אלא לפי השתתפותו בחברה. במקום להתחרות על כסף, אנחנו נתחרה מי יוכל להעניק יותר מכישרונותיו, ורצונו הטוב לאנשים שסביבו. נעבוד מעט שעות, ומירב זמננו ומרצנו יושקע בהתפתחות מתמדת ליתר קרבה בין האנשים, בדיוק כמו שאר הרמות בטבע. 

בתוך היחסים האנושיים ישנם פלאים, ומתנות שמחכות להתגלות, וזה מתחיל בנו, האנשים שלמרות הקושי ואי הוודאות, נבחר בטוב. אנחנו בתחילת מסע, שיביא אותנו לנמל מבטחים אמיתי. בואו נעזור ונתמוך אחד בשני, כדי שנגיע לשם ביחד בשמחה. 

קיבלנו מתנה מהטבע

אולי כרגע זה לא נראה כך, כולם חושבים על פרנסה, בריאות, ודואגים לעתיד אבל הטבע העניק לנו מתנה. כמה פיללנו להזדמנות חדשה? לחיים טובים יותר? ובכן, הטבע מעניק לנו הזדמנות, לחשוב מחדש על העולם. על ההתנהלות הכי בסיסית שלנו בכל תחומי החיים. למשל – חינוך. בואו נודה על האמת, אנחנו לא מרוצים מהחינוך שילדינו מקבלים. אנחנו רואים כמה הם הולכים בחוסר חשק לבתי הספר, כמה המערכת זקנה ולא רלוונטית, ואיך שהילדים שלנו לא מממשים את הפוטנציאל שלהם מבחינה לימודית ואנושית. איך מיהלומים של סקרנות ותום, הם הופכים לצעירים כבויים, גסים ומשועממים. 

בואו ניקח את ההזדמנות שנתנה לנו – עידן חדש שנכנסנו אליו – ונעריך מחדש מה הילדים שלנו צריכים, ומה אנחנו יכולים לתת להם. מערכת החינוך בצורתה המוכרת, התהוותה במהפכה התעשייתית, שם היו צריכים להכשיר פועלים במהירות, ולתת להם ידע, ויכולת חשיבה בסיסית כדי לתפקד כעובדים צייתנים בקווי ייצור במפעלים. וזוהי מהותה עד היום, לכן ראוי לחלוטין להעריך מחדש את מערכות החינוך מהיסוד. בעבר ידע היה נחלת מעטים, ולכן הענקת השכלה היה נכס חשוב, אבל כיום כאשר ידע ומידע פתוחים ונגישים לכל, הגישה צריכה להיות שונה. מעבר לידע בסיסי לכל ילד, הדבר הנחוץ ביותר בעולם המודרני הוא, שתהיה להם יכולת חשיבה עצמאית. לתת להם כלים שיוכלו לאבחן מידע, ובעיקר להבחין בין אמת לשקר, בין טוב לרע.

עברנו ללימודים מרחוק ולכיתות קטנות יותר

אם כן, למה צריך בתי ספר? כדי לחנך. כדי לעזור להם להתפתח, ולהיות בני אדם טובים. כיום הדגש הוא על ההשכלה. חוסר הסמכות ההורית והפדגוגית, הותיר ואקום בחיי ילדינו, אשר בלית ברירה מתמלא עי גורמים, אשר כלל לא ראויים לכך בהתנהלותם הנוכחית. כלי התקשורת, המדיה והרשתות החברתיות. התוצאה היא, שילדינו גדלים להיות אנשים חסרי גבולות, נהנתניים, ובעיקר סובלים מיחסים וקשרים לא בריאים. בתי הספר, הפכו להיות חממה ליחסי אלימות פיזית ומילולית, השפלה, חרמות וריבים.

הכיוון הווירטואלי, יחד עם החלוקה לכיתות קטנות, נותן להם אפשרות להתקשר בצורה חדשה, איך להתנהל ביחסי אנוש, להתנהל בקונפליקטים ובעיקר לעזור להם להתחבר. להיות חברים ובני אדם טובים. אין שום דבר שהם צריכים לו, ומשוועים לו יותר מזה. תארו לכם עולם חדש, שבו נרתום את הסקרנות הטבעית של הילדים לחקור את העולם, נלמד אותם איך הוא מתנהל, ואיך הם יכולים להשתלב בו, ביחד עם חבריהם. במקום הוראה פרונטלית של חומרים לא רלבנטיים, הם יחקרו את העולם, יבלו יותר בטבע, יתעמקו בתחומים שהם נמשכים אליהם אינדיבידואלית באופן טבעי, ובעיקר הם יהנו להיות ביחד, שמחים ומאושרים. הטבע נתן לנו את המתנה הכי יפה – הזדמנות לתקן ולרפא את הקשרים והיחסים האנושיים. בואו נתחיל מהילדים שלנו.