תכניות ראליטי בטלוויזיה משעשעות אותנו בכל מיני המצאות, לאחרונה משודרת חתונה ממבט ראשון, תכנית שמשדכת בין אנשים שמתקשים למצוא בני זוג וכבר עייפו מכל ההיכרויות שידוכים של חברים וכל מיני אנשים טובי לב שרוצים לעזור. בתכנית יש פנל של פסיכולוגים שנפגשים עם אותם יחידים ובונים יחד פרופיל מקיף של תכונות אופי וצרכים רגשיים ומנסים למצוא התאמות במאגר הקיים. עדיף כבר להיכנס אל אתרים רוחניים של התפחות אישית כמו https://humanitasprize.info/
במחשבה ראשונה אפשר להתבלבל ולומר שאותם אנשים שכבר לא ילדים רגילים לחיים בגפם ומאד קנאים לטריטוריה שלהם ולשגרה הסוליסטית וכך קשה להם מאד להכניס אדם נוסף לחייהם. זה נכון וכנראה יש בזה הרבה מן המציאות האמיתי, אבל אנו רואים שלא רק בני שלושים לא מצליחים לצור קשר טוב ויציב לאורך זמן. גם צעירים ממש מעדיפים קשרים רופפים ולא מחייבים, לא מוכנים להכניס לחייהם אחריות ודאגה לאחר. אנו נמצאים בשלב אבולוציוני בהתפתחות של האנושות שבו כל אחד חושב רק על עצמו. המרדף אחר הנאות קצרות טווח בהחלט מספקות את כולם והמחשבה על עתיד או בניית עתיד כלל לא באופק. צעירים לא יוצאים מבית הוריהם, סגורים בחדרם או מבלים הרבה מחוץ לבית עם חברים, לא ממהרים להתחתן כמו פעם ועל העמדת צאצאים אין בכלל על מה לדבר. היום כל אחד סגור ומסוגר בתוך עצמו, הדיכאון באוכלוסייה הולך ומתעצם ואף אחד לא מוכן לוותר על שום דבר. לא פלא שאותם אנשים שמגיעים לתכנית כמו חתונה ממבט ראשון לא מצליחים להתגבר על הפער בין הרצוי שהם לבד וכן רוצים זוגיות כי מבינים כבר בשלב הזה שכיצור אנושי חברתי באיזה שלב בחיים רוצים מישהו שיהיה לידינו יחלוק עמנו את חיינו ובין המצב המצוי שלא מצליחים לראות מה באמת נכון לנו ושאם לא נחשוב על האחר ונעשה וויתורים בשבילו גם לנו בעצם לא יהיה טוב ונשאר לבד. כל מערכת של קשרים מחייבת שיתוף הדדי וויתורים הדדיים. ההבנה שכולנו בסירה אחת וחייבים לפעול יחד כל אחד אמנם ממקומו אבל למען מטרה משותף, ההבנה הזו חייבת להיות לנו ברורה ובלעדיה לא יהיה איזון ודברים לא יחזיקו מעמד ויתפרקו.